מהי פסיכולוגיה תהליכית

מהי פסיכולוגיה תהליכית?

פסיכולוגיה תהליכית היא פסיכולוגית גוף-נפש המהווה גישה רב-תחומית רחבה לתמיכה ולשינוי ביחידים ובחברה. גישה זו נוצרה לפני כ-25 שנים ע”י ד”ר ארנולד מינדל. שורשיה התיאורטיים של גישה זו טמונים בפסיכולוגיה היונגיאנית, בפיזיקה המודרנית, בטאואיזם הסיני ובתיאוריות של קומוניקציה. היא מגשרת על הפערים שבין פסיכותרפיה, רפואה פסיכוסומטית, אמנות, התפתחות רוחנית ואקטיביזם חברתי.

גישה זו רואה ב”הפרעות” שבחיינו (סימפטומים גופניים, חלומות, בעיות ביחסים, קונפליקטים בקבוצות

ומתחים חברתיים) חוויות בלתי-גמורות ,שהשלמתן מאפשרת לנו להתמודד עם ההפרעה.

כל קושי מהווה דלת פוטנציאלית לתוך החלקים הפחות מוכרים שלנו, והזדמנות והזמנה להכיר אותם.

כוחה של הפסיכולוגיה התהליכית הוא בכבוד ובתמיכה הבלתי- מסוייגים שהיא נותנת לתהליך הייחודי של כל אדם וקבוצה. היא נותנת אפשרות לכל אדם להיות מה שהוא וזאת משום שאין בגישה זו תפישה של “נורמאלי”, “נכון” או בריא.
כל החוויות שאנו חווים, גם הכאוטיות, הקשות והמפחידות שבהן נתפשות כחלק מהתהליך השלם שהוא אנחנו, בלא לרצות ”לגרש” או לתקן אותן. לכולן יש משמעות והן מכילות אינפורמציה שניתן להגיע אליה באמצעות כלים ושיטות הנובעים ישירות מהתבוננות מדויקת ומכבדת בתהליך האינדיבידואלי.

בתחילת דרכו כמטפל, שם לב מינדל לתופעה מעניינת; הוא התבונן בבנו, ששכב על השטיח וגרד בהיסח הדעת פצע בברכו עד שהפצע נפתח והתחיל לדמם. הוא גם שם לב, שכשאנשים מדברים על כאב הראש שלהם, הם נוטים ללחוץ על הראש במקום שהוא כואב, ועל הלסת היכן שהשיניים כואבות וכו’.

הוא שאל את עצמו מה פירוש התופעה הנפוצה הזו, והגיע למסקנה שזו דרכו של הגוף להרגיש ולחקור את עצמו.

במקביל מינדל שם לב לכך שכשהוא עובד עם אנשים על ההפרעות הגופניות שלהם, לעתים קרובות הם נזכרים בחלומות שלהם, וכאשר עובד עם אנשים על החלומות שלהם - מופיעים סימפטומים גופניים. מתוך ההתבוננויות הללו הוא יצר את המושג ”גופחלום” (גוף וחלום), שהוא מושג מרכזי בפסיכולוגיה התהליכית.

הגופחלום מייצג באופן תיאורטי את הקשר ה”תת קרקעי” שקיים בין הגוף לבין עולם החלומות שלנו. הגופחלום מגשר על הפער בין הגוף הפיזיקאלי, שניתן מדידה וכימות, לבין החוויה הנפשית והרוחנית הבלתי ניתנת לכימות.

הדרך שבה הגופחלום בא לידי ביטוי בעולם היא באמצעות אותות. אלו הן תופעות גופניות פנימיות וחיצוניות שקורות במקביל ובנוסף לדברים שאנו אומרים. כלומר,כל מה שמתרחש בגוף מעבר לתוכן של דברינו. למשל: שינויים בטון הדיבור, תנועות רצוניות ובלתי רצוניות בחלקים שונים בגוף, תחושות ורגשות פנימיים וכיו”ב. אלו הם האופנים שבהם חלקים שאנחנו לא תמיד מודעים להם באים לידי ביטוי ומשפיעים על אנשים אחרים.
הדרך לעבוד עם ההפרעות השונות בחיינו מורכבת משני חלקים שווים בחשיבותם:
העמדה הפנימית והכלים.
החלק האחד הוא העמדה או התחושה הפנימית שמתוכה באים לחקור את ההפרעה.

העמדה הבסיסית בפסיכולוגיה תהליכית היא של כבוד להפרעה, ורצון להכיר אותה ולהבין אותה.

מעין סקרנות בסיסית של ילדים: למה את כאן? מה את רוצה ממני? מה אני יכולה לעשות כדי להבין אותך טוב יותר? ככלל, ההפרעות והסימפטומים שאנחנו חווים, כמו אנשים בכלל, לא מגיבים כל כך טוב לניסיונות לתקן או לסלק אותם. אם עושים זאת, הם נוטים להיעלם לזמן מה, ואז לחזור
בלבוש אחר.
התפישה הבסיסית בפסיכולוגיה תהליכית היא שהקשיים, הכאבים וההפרעות הן לא שליליות או מצריכות תיקון, אלא הן חלק מהתהליך השלם שהוא אנחנו.

החלק השני בגישת פסיכולוגיה תהליכית הוא הכלים שבהם אנחנו משתמשים כדי לעבוד עם ההפרעות השונות.
כלי חשוב אחד הוא אמפליפיקציה (הגברה), כלומר, ההגברה של התופעות שכבר ישנן, אך אנו לא תמיד מודעים להן. את מה שאנחנו עושים בין כה וכה - הגירוד של הפצע או הלחיצה על הראש הכואב, נעשה הפעם במודע ולאט, ונחקור את ההפרעה מתוך כבוד לבנאדם וגם לסימפטום שלו.

כלי נוסף בעבודה הוא הפידבק (משוב) של הקליינט/ית. משוב הוא התגובה של המטופלת להצעה של המטפלת. לכל הצעה ולכל שאלה יש תמיד משוב, אבל לא תמיד הוא מילולי.

לפעמים אנשים יגידו: כן, זה מתאים לי או: לא, זה לא מתאים, או פשוט יעשו את מה שהוצע להם.

אבל לפעמים הם לא יגיבו בכלל, או ישנו נושא, או יהססו בתגובה. כל אלה הם משוב שלילי להצעה של המטפלת. בנקודה זו צריך לשנות כוון או לברר למה המשוב הוא כזה. כל הצעה וניסיון הם בסיס לשינוי, ואם המשוב שלילי -זו הכוונה בשביל המטפלת. הרעיון הוא לנוע ככל האפשר עם הזרימה והשינויים בתהליך של המטופלת באמצעות המשוב, ושהתהליך ידריך את המטפל/ת ולא להיפך.

לפסיכולוגיה תהליכית אפשרויות יישום רבות, משום שהכלים האוניברסאליים של התבוננות במה שהגוף עושה, הגברה ועבודה עם משוב, מאפשרים לעבוד עם מצבי תודעה שונים, לא רק עם תודעת היומיום.
למשל עבודה עם אנשים בקומה (תרדמת) - הרעיון הוא שלהפרעה המסויימת הזאת, כלומר מצב של קומה, יש משמעות עבור האדם שחווה אותה ואפשר לעזור לו להכיר במשמעות הזאת ואולי גם להשלים את החוויה ולצאת ממנה. העבודה תיעשה באמצעות אותן טכניקות ועמדות פנימיות שתוארו.

כנ”ל לגבי אנשים במצבים פסיכיאטריים או במצבי תודעה חלופיים כמו תחת השפעת סמים או בהתמכרויות שונות.
כוון אחר של יישום אותם הכלים והעמדות הוא הכוון שאנו קוראים לו “תיקון עולם” בעברית, והוא העבודה על מתחים וקונפליקטים בקבוצות קטנות וגדולות.
חלק חשוב נוסף בעבודת תיקון עולם ופסיכולוגיה תהליכית בכלל הוא העבודה על יחסים.

רוב האנשים נוטים לשכוח את הגוף ותחושותיו כשהם נמצאים בתוך יחסים. אחת הדרכים ללמוד להיות מודעים לו יותר היא באמצעות האותות שאנו שולחים בלא כוונה, שהם חלק מהגופחלום. פענוח המסר שהם מכילים מסייע להשלים ולהרחיב את היכולת להיות בתוך יחסים עם מודעות.

קראו על קורס פסיכולוגיה תהליכית