רמת השרון 

שבטי ישראל 103 ב'

טל. 03-5495149 פקס. 03-5479021

mindbody@mindbody.co.il

logo


רפואת גוף-נפש ופסיכו-נאורו-אימונולוגיה

 

רפואת גוף-נפש ופסיכו-נאורו-אימונולוגיה

ד”ר נמרוד שיינמן

הקדמה

 

הרפואה המודרנית תיעשה מדעית במלוא מובן המילה רק כאשר תשכיל למשול בכוחות הפיזיים והפסיכולוגיים כאחד, הפועלים כ-Vis Medicatrix Naturae (כוחות הריפוי הטבעיים), וכאשר היא תחייב את עצמה לדוקטרינה הקושרת את בריאות הגוף עם בריאות הנפש.

רנה דובוס בספרו ‘Man Adapting

 

כולנו איננו אלא מקרים סופניים... וכולנו, כל עוד נשמת חיים באפינו, בריאים בצורה זו או אחרת... קיימת מעין משרעת הפרושה בין בריאות לחולי... על המטפל להשתדל ולתרום להתקדמות המטופל שבאחריותו אל הכיוון המתאר בריאות.

פרופסור אהרון אנטונובסקי בספרו ‘Unraveling the Mystery of Health

 

אוסף גדול של מידע מחקרי וטיפולי מוכיח את העוצמה, היעילות והמורכבות של רפואת גוף-נפש ואת חשיבות הקשרים הגופניים-נפשיים בהיווצרות מחלות ובריפוין. (1,2,3).

 

רפואת גוף-נפש מתמקדת ביחסי הגומלין שבין הנפש לגוף, ובכוח ההשפעה והריפוי של גורמי תודעה, חוויות ורוחניות. היא מתמחה בתהליכים טיפוליים אשר נועדו לספק למערכת האנושית תנאים אופטימאליים, ברמה הפיזית והנפשית, כדי לסייע לכוחות הריפוי של האדם לפעול בכיוון הטבעי של ריפוי וצמיחה.

 

רפואת גוף-נפש הינה תחום המשלב מחקר, מדע ומידע, ובא להבין ולהסביר את השפעת התודעה על חולי, על בריאות ועל תהליכי ריפוי. ‘התודעה’, בהקשר זה, עשויה להיות מוגדרת כמכלול של היבטים הכוללים מודעות, מחשבות, רגשות, גישות, אמונות ותפיסות, כמו גם הגדרות מטאפיזיות יותר של נפש ורוח (4) .

 

בין מרכיבי תחום זה: פסיכו-נאורו-אימונולוגיה (Psycho-Neuro-Immunology, להלן PNI), תגובת הפלצבו (Placebo Response) , שדה המחקר הפסיכו-סוציאלי, תגובת המתח (Stress Response) ותגובת ההרפיה, כוח התמיכה הקבוצתית, פסיכותראפיות ממוקדות-גוף, תהליכי דמיון מונחה ומדיטציה, התחום הפסיכו-רוחני, ועוד. העוסקים ברפואה הוליסטית יכולים וחייבים לעמוד בחוד החנית של גישת ריפוי זו (4).

 

במאמר זה יוצגו עיקרי הדברים שתחום זה מקיף.

 

רפואת גוף-ונפש - השילוב הכללי 

היסודות של רפואת גוף-נפש משלבים תכנים הלקוחים מתפיסות ומסורות של ריפוי, ממצאים מדעיים וניסיון טיפולי מצטבר. בעשורים האחרונים הושם דגש ניכר במיוחד על תחומי ה-PNI, הפסיכו-אונקולוגיה והפסיכו-קרדיולוגיה.

 

ההתייחסויות הרפואיות הראשוניות לפוטנציאל הריפוי של המוח החלו עם ממצאי ה-Placebo Response ותגובת ההרפיה, ואח”כ מנתונים על נסיגות ספונטאניות של חולי. בהמשך, שולבו במפות החשיבה מודלים חדשים של “אנטומיות גוף-נפש אנושית”, כפי שנודעו בקרב תרבויות ריפוי שאינן מערביות. תחומים פסיכולוגיים ורוחניים חדשים צברו בהדרגה הכרה כגורמים מכריעים במשוואת הבריאות. עקרונות אלה מרחיבים את ההבנה הרפואית הקיימת, בכל הקשור לתהליכים נפשיים המעורבים במצבי חולי, או כאלה אשר יסייעו לריפוי ממנו.

 

ההתפתחות ההיסטורית  

המודל הביו-רפואי מניח בדרך כלל כי: (1) החולי ניתן להגדרה כמחלה גופנית ספציפית, במיוחד על ידי זיהוי מאפיינים פתולוגיים אורגאניים; (2) לכל מחלה קיימת סיבה ייחודית ראשית.

על פי הפרדיגמה הזו, אנו רואים בחולי תוצאה של כשל, פגיעה או הפרעה במכאניזם של הגוף. משימתו של הרופא היא לזהות את הדרך הטובה ביותר לתקן את חוסר האיזון, לרוב על ידי שימוש במרכיבים שמגיבים ופועלים דרך ערוצים ביוכימיים ידועים מראש.

 

עקרונות ה-PNI ורפואת גוף-נפש מדגישים פרדיגמות שונות. מנקודת מבטן, החולי והריפוי הם אירועים ותהליכים שמשלבים יסודות ביולוגיים, רגשיים, חברתיים, מטאפוריים, פסיכולוגיים ורוחניים. בריאות אינה רק תופעה אובייקטיבית ומדידה; ההתנסות הסובייקטיבית של האדם חשובה לא פחות, ולעיתים אפילו יותר, מהמידע המדיד. ריפוי בהקשר זה הוא תהליך המשלב שינוי וטרנספורמציה, כשגוף ונפש מקושרים בו יחדיו. הבריאות נוצרת, מתפתחת או מוחזרת כתהליך “ספונטאני”. המטפל והמטופל הם צוות הפועל יחד, ויוצר סביבה בה הריפוי מתממש. המחלה, כמו גם הריפוי, הינם סוג של הזדמנות, והשינוי-ריפוי בהקשר זה הינו ‘תהליך טבעי’(5).     

 

תגובת המתח (Stress Response)

בהתבססות על מחקריו של וולטר קאנון על ה- Fight or Flight Response , פיתח האנס סלייה (Selye) את עקרון ה-General Adaptation Syndrome (6). על פי עקרון זה, שינוי או לחץ נקלטים על ידי האורגניזם, ומתפרשים כגורמי מתח. אם השינוי או העקה נמשכים לאורך זמן, יכולתו של הגוף להסתגל אליהם עשויה להיפגע, וכתוצאה מכך נוצרים תנאים להתפתחות מחלה. כאשר מכירים בחשיבות המתח כגורם בהיווצרות הסימפטום או המחלה (Pathogenesis), משתנה התפיסה של המחלה כתופעה אובייקטיבית הניתנת למדידה מדויקת. בראיית רפואת גוף-נפש, המחלה קשורה לחוויותיו של הנושא אותה, לתפיסותיו, תחושותיו, דרכי התגובה שלו, גישתו ומשאביו.

 

תגובת ההרפייה (Relaxation Response)

במקביל לתגובות ה- Stress Response, ישנה אפשרות לעורר “חוויה נגדית” מונעת, של תגובה הרגעתית (Relaxation Response). מאמרים מדעיים רבים תיעדו במהלך עשרים השנים האחרונות את השפעתה העמוקה של תגובת ההרפיה על הפיזיולוגיה, הפתולוגיה והפסיכולוגיה כאחד (7, 8). הנתונים המדעיים והקליניים בדבר האפקט החיובי של תגובת ההרפיה מחזירים לנו אפשרות לשינוי רפואי באמצעות התערבות מנטאלית. מנקודת הראות של רפואת גוף-נפש, תגובת ההרפיה (יחד עם צורות נוספות של התערבויות ופסיכותרפיות גוף-נפש), מייצגת מצב בו להתערבות סובייקטיבית לחלוטין ברמת המטופל, ישנן השלכות ניכרות על מצבו הביוכימי, ההורמונאלי והחיסוני.

 

תגובת הפלצבו (Placebo Response)

עם הצטברות הנתונים על השפעותיהן של תרופות סרק, הניתנות תמיד במחקרים לקבוצות הביקורת, החלה הרפואה לחקור את כוחה של ‘הגלולה הריקה’. מחקרים אלו הובילו להבנות על כוחה של תגובת הפלצבו (Placebo Response). על פי נתונים אלה, לפלצבו ישנה השפעה אפשרית על כל המערכות הביולוגיות בגוף, וכן יש בו כדי להשפיע על כמעט כל מחלה או מצב (9, 10). לכוחה ושכיחותה של תגובת הפלצבו מיוחסים בין 30-50 אחוזים [מההשפעה התרופתית]. מנקודת מבטה של רפואת גוף-נפש, תגובת הפלצבו מצביעה על חשיבותם של ממדים כמו אמונה, בטחון, אמון, ציפייה ותקווה - המרכיבים המנטאליים-רגשיים אשר אותם מגרה הפלצבו באדם הלוקח אותו, ואשר משפיעים על הפתולוגיה של המחלה ועל הפיזיולוגיה של הריפוי בעוצמה שכזו.

 

נסיגות ספונטניות (Spontaneous Remissions

את עוצמת כוחן של האמונה והתקווה, והשפעתן על מצבי מחלה, ניתן להעריך במידה רבה דרך המחקר המצטבר בנושא החלמות ספונטאנית. הנתונים אשר נאספו בנושא (11), מציגים את התמונה הבאה:

§     עולם הספרות הרפואית מכיל תיעוד רב ומשמעותי על נסיגות ספונטניות.

§     התהליך אפשרי במספר רב מאוד של מצבי חולי.

§     המידע מכיל רקע עשיר למחקר, על עוצמת הכוחות השיקומיים של הגוף ומערכות הריפוי שלו.

§     יש במידע מאפיינים ומוטיבים משמעותיים לתהליכי ריפוי.

 

פסיכו-נאורו-אימונולוגיה (PNI)

ה-PNI החל כתחום-מחקר עצמאי בשנות ה-70, וזוכה עתה להכרה כבסיס המדעי שמאחורי רפואת גוף-נפש (12). בעשרים השנים האחרונות התגלו במחקרי הPNI- נתיבי התקשורת שבין המוח והמערכת החיסונית, השפעות הלחץ על מדדי חיסון, תפקידיהם של מאפייני אישיות, והשפעות עולם הרגשות על בריאות וחולי. כמו כן הצטבר ידע רב על השפעת תחושות כמו ייאוש, בדידות ודיכאון על דיכוי חיסוני (Immuno-Suppression), והשפעת רגיעה פנימית, דמיון מונחה, תמיכה והבעה על חיזוק חיסוני.

 

פסיכו-קרדיולוגיה

מחקר רב נצבר בתחום זה החל משנות ה- 70’, ותיעד קשרים שבין מחלות לב לבין היבטים פסיכולוגיים ואישיותיים, לחצים ורגשות. בשנות ה-70 החלו המחקרים על מודל-אישיות A (Type -A Personality), ומאז תחום הפסיכו-קרדיולוגיה משתנה ללא הרף. הממצאים בתחום זה העלו את חשיבותם של נושאים כמו עוינות, ציניות, כעס וחוסר-אמון, ואת חשיבותם של אהבה, מגע, תמיכה ואמונה [והשפעתם על תפקוד הלב] (12).

 

פסיכו-אונקולוגיה

חשיבותן וייחודן של מערכות תמיכה פסיכולוגיות ואקזיסטנציאליות (Existential) לסובלים ממחלת הסרטן עלו בעיקר מתחום מחקר זה, במהלך 15-30 השנים האחרונות. פסיכו-אונקולוגיה הביאה לסוגיית מחקר את אפשרות קיום אישיות C, הנוטה לפתח סרטן (13), ולהערכה מחדש לתרומתן של מדיטציה, דמיון-מודרך וקבוצות תמיכה בטיפול האונקולוגי (14). מנקודת ראותה של רפואת גוף-נפש, הפסיכו-אונקולוגיה מראה כי התודעה וההכרה האנושיים הם גורמים משמעותיים ביותר אפילו במחלה סומאטית כסרטן, ואפשר שיתרמו וישפיעו על ההופעה, ההתפתחות, ההתחדשות או ההיעלמות של המחלה.

 

גורמים פסיכו-סוציאליים

מחקרים אפידמיולוגים ומדעיים רבים התבוננו על השפעות הסביבה החברתית על התפתחות מחלות. השפעות של תמיכה, אמפטיה וקשר בין-אישי (Connectedness) נמצאו במחקרים הפסיכו-סוציאליים כגורם מכריע בכל הקשור לסיכויי תחלואה, תמותה או התאוששות והבראה (15). מנקודת המבט הקלינית, שדה מחקר זה קורא להתערבות טיפולית אשר תאפשר למטופל להיות מסוגל יותר לקבל ולתת, להביע רגשות וצרכים, ולתת יותר אמון בחברה וברוח האדם.  

 

עקרון הSalutogenic Priciple -

עקרון ה- Salutogenic Principle, ומודלים דומים, כמו ה- Hardiness Personality Trait, חוקרים את תכונות האופי אשר נראות כחיוניות להנעת המטופל אל כוון הבריאות (16). מנקודת המבט של רפואת גוף-נפש, שדה מחקר זה מעלה על נס נושאים כמו תחושת שליטה, יכולת קריאת-תגר, ניהול משאבים ותחושה של משמעות.

 

מסורות ריפוי לא-מערביות

כמה מסורות ריפוי לא-מערביות הולכות ותופסות מקום חשוב בתהליכי שינוי הפרדיגמות, ומביאות עמן תובנות אמפיריות ייחודיות בתחום רפואת גוף-נפש. להלן דוגמאות:

§      פסיכולוגיה בודהיסטית “תורמת” גישות מדיטציה שונות, יחד עם תובנות פסיכולוגיות ייחודיות. 

§      רפואה סינית - עקרון הצ’י (Chi) ו”חמשת היסודות”, כמודל למבנה גוף-נפש אנושי.

§      שאמאניזם, שמדגיש (בין היתר) את חשיבות הריטואל בתהליך הריפוי. 

§      רפואה הומיאופאתית מדגישה עקרון Vital Force פנימי, אותו ניתן לחזק ולעורר. המתודה ההומיאופתית מציעה גם “מפה” ייחודית של חוקי ריפוי, שכוללים למשל את תופעת “משבר הריפוי”.

§      רפואה הודית, התורמת לרעיון מערכת ה-Charkas ומרכזי האנרגיה בגוף.

§      מהכיוונים הפסיכו-רוחניים, אנו רואים השפעה גוברת של גישת הפסיכולוגיה הטרנס-פרסונלית (Transpersonal Psychology), ומשמעותה בתהליכי גוף-נפש.

 

תראפיות וטכניקות בשימוש רפואת גוף-נפש

עם הצטברות המודעות והמידע בתחומים השונים שנמנו, התפתחו הבנות לגורמים שעשויים לקדם הבראה, החלמה וריפוי. הרשימה הבאה מנסה להביא דוגמאות לשיטות וכלים בתחום:

 

§      פסיכותרפיות גוף-נפש (Mind-Body Psychotherapy)

§      פסיכותרפיה ממוקדת גוף (Body Centered Psychotherapy)

§      פסיכולוגיה בודהיסטית, מדיטציה ומיינדפולנס

§      דמיון מונחה (Clinical Guided Imagery)

§      התמקדות (Focusing)

§      פסיכולוגיה חיובית  Possitive Psychology))

§      קבוצות תמיכה (Group Support)

§      הרפיה קלינית (Relaxation)

§      תראפיה הבעתית (Expressive Therapy)

§      יוגה תרפיה (Yoga Therapy)

לא ניתן בגבולות מאמר זה להיכנס לפרטי התיאורים המדעיים של כל התראפיות הנזכרות, או למידע מדעי, קליני או אמפירי המפרט את משמעותן, ייחודיותן וכוחן.  

 

 

יישומים קליניים ושילובם

כדי “לקחת ברצינות את הטכניקות והעקרונות הגופניים-נפשיים, עלינו לשקול את ההשפעות שלהם על:

1.     תהליך האבחון

2.     מטרות הטיפול

3.     עצם תהליך הטיפול והשינוי

4.     התנאים להשגת המטרות המבוקשות.

עלינו לחקור גם את ההשפעה הפוטנציאלית של התפיסות על המטפלים עצמם, על המערך הקליני בו הם פועלים, ועל מערכת הבריאות והחברה. הרשימה הבאה כוללת כמה מהנושאים העיקריים שעלינו להביא בחשבון:

 

µ            עקרונות של גוף-נפש בתהליכי אבחון והערכות מצב.

µ            סיפור החיים והמשפחה מנקודת המבט של רפואת גוף-נפש.

µ            הקשר בין הביוגרפיה והביולוגיה.

µ            עבודת גוף-נפש עם רגשות מודחקים.

µ            עבודת גוף-נפש עם רגשות קשים.

µ            עבודת גוף-נפש עם הרגלים והתנהגויות הרסניות.

µ            תהליכי גוף-נפש לכאב.

µ            מיומנויות גוף-נפש מול מחשבות פולשניות וקונפליקט.

µ            האינטראקציה והאינטגרציה בין שיטות גוף-נפש לבין שיטות הטיפול השונות.

µ            תהליכי גוף-נפש במצבים רפואיים.

µ            תהליכי גוף-נפש למצבים נפשיים.

µ            אינטגרציית גוף-נפש במודלים של התערבות קבוצתית.

µ            הסביבה הקלינית האופטימאלית לריפוי.

 

מודלים הוליסטיים של גוף-נפש

חוקרים וסופרים שונים ניסו למפות ולהגדיר את השדה וליצור מודל יעיל. כולם הציעו הרחבה של התפיסות הקיימות במודל הביו-רפואי. פרופסור ג’ורג’ אנגל ואהרון אנטונובסקי התמקדו בצורך להסיט את המודל הביו-רפואי למודל ביו-פסיכו-סוציאלי (16). ד”ר מלווין וורבאך תיאר את הצורך לעבור מהטיפול הראשוני ל”רפואת הקו שלישי” (Third Line Medicine) (17). ד”ר לארי דוסיי חוזה תהליך המתפתח מהמודל המסורתי הנוכחי ל”רפואת עידן שני ושלישי, במודל הרפואה של העתיד” (18). ד”ר אליוט דאקר מראה אפשרות להרחיב את המודל הקיים למודל ריפוי הוליסטי (19). ד”ר ג’יימס גורדון כתב על המניפסט לרפואה החדשה (20).

 

רפואת גוף-נפש ואמנות הריפוי

 

עודן קיימות שאלות רבות שעלינו להעלות ולבחון, כמו למשל: 

µ            כיצד לשלב את מדעי הרפואה, עקרונות גוף-נפש ואמנות הריפוי.

µ            כיצד נעצים “כוחות ריפוי פנימיים”?

µ            מהי תגובת ריפוי? מהו ריפוי? כיצד יתממש הריפוי?

µ            כיצד נוכל לגעת במטופל ברמות עמוקות, ולהגביר את תהליכי הריפוי והשינוי?

µ            כיצד עלינו לנהוג אל מול מצבי סבל וכאב? מה המשמעות כשהמחלה או הסבל ממשיך?

µ            כיצד נוכל להגביר בקרב המטופלים את המודעות, המעורבות והאחריות, בתהליך הריפוי שלהם?

 

אומר אלי וייזל, סופר, פילוסוף וזוכה פרס נובל (21):

“את כל עבודתי בניתי על שאלות, לא על תשובות. בשאלה קיים מסע של חיפוש. מסע בעקבות האמת או ההומאניות. אחר הדבר שעושה אותן נצחיות או הדבר הנצחי שבהן. את משמעות החיים נמצא בשאלה אשר הופכת למפגש. כי הנה אז, כל רגע הופך לרגע של חסד.”  

 

ההבנות והשאלות שסוכמו כאן עשויים אולי לשמש כתזכורת פתוחה לעתיד, במסע שאינו נגמר אחרי רפואה שלמה וריפוי עם נשמה.   

 

מקורות והפניות:

 

1.Ader R (ed): Psychoneuroimmunology. New York, Academic Press, 1981

2.Ader R, Felton DL, Cohen N (ed): Psychoneuroimmunology, ed 2, San Diego, Academic Press, 1991

3.Solomon GF. Whither Psychoneuroirnmunology? A New Era of Immunology, of Psychosomatic Medicine, and of Neuroscience. Brain, Behavior, and Immunity 1993:7, 352-366

4.Sheinman N. Psycho-neuro-immunology and Mind-Body Medicine: the State of the Science and the State of the Art, in Healing Spirit, Mind and Body (edited by Gawler I.), The Gawler Foundation, 1998

5.Sheinman N. Unpublished Manuscript

6.Selye H. The Stress of Life. New York, McGraw-Hill; 1956

7.Benson H. The Relaxation Response. New York, Avon Books; 1975

8.Benson H. Beyond the Relaxation Response. New York, Berkley Books; 1985

9.Bennett P. Placebo and the Art of Healing, in Textbook of Natural Medicine (edited by Pizzorno J & Murray M). Bastyr Press; 1988

10. White L, Tursky B, Schwartz G (ed). Placebo Theoty, Research and Mechanisms. New York, Guilford Press; 1985

11. O’Regan B, Hirshberg C. Spontaneous Remissions: An Annonated Bibliography. Institute of Noetic Science

12. Luskin F, Newell K, Griffith M et al. A review of mind-body therapies in the treatment of cardiovascular disease. Alternative Therapies in Health and Medicine 1998;4(3):46-61

13. Temoshok L. and Dreher H. The type C connection: the behavioral links to cancer and your health. New York, Random House; 1992

14. Lerner M. Choices in Healing. MIT Press; 1994

15. Advances: the Journal of Mind-Body Health

16. Antonovsky A. Unraveling the Mystery of Health: How People Manage Stress and Stay Well. San Francisco, Jossey Bass Publishers; 1987

17. Werbach M. Third Line Medicine. Arkana 1986

18. Dossey L. Healing Words. Harper San Francisco 1993

19. Dacher ES. Whole Healing. Dutton 1996

20. Gordon JS. Manifesto for a new Medicine. Addison wesliey 1996

21. Weisel, E., in More Reflection on the Meaning of Life. (Friend D ed.) Little, Brown & Co. 1992, p.69.