- הוסף למועדפים
- שלח לחבר
- הרשמה לניוזלטר
- גוף-נפש ב-
על מהות האגו
האגו - כיצד נולד וכיצד הוא מתפקד
מאת: שובל אלוני
האם יש מציאות אחת? מדוע כל אחד רואה ומבין דברים אחרים? מדוע איננו יכולים להסכים על דברים? מדוע כל אחד יתאר אותו פריט או אותו האירוע בדרך שונה ועם פרשנויות שונות?
כדי להבין סוגיות אלה, עלינו להעמיק לתוך עולמנו הפנימי. הסיבה לכך היא, שחוויית העולם של כל אחד ואחד היא סובייקטיבית לחלוטין ותלויה בתוכן התודעה שלו, היוצר מסך בינו לבין המציאות וגורם לו לראותה ולפרשה בצורה מסוימת.
סיבה נוספת היא ההזדהות הפנימית עם הגוף על כל רבדיו - הפיזיולוגיים, הרגשיים והמנטאליים, ותחושת ה”אני” המתלווה לכל רגש או מחשבה חולפת, שאינו מאפשר לחוות את העולם ישירות. “אני” זה, שהוא תלוי באיכות התפקודית של המחשבה, הרגש והאינסטינקט הפרטיים, ניצב בין האדם לבין המציאות, ואינו מאפשר לו לחוותה באופן ישיר.
זה קשור במבנה התפקודי של התודעה האנושית, ובתנאים החיצוניים הגורמים לקיבעונות המחשבתיים והתפישתיים-הכרתיים, והאופן בו הם פועלים עליה.
קרישנמורטי תאר את התודעה האנושית כתהליך של חוויה, המורכבת מאתגר ומהתגובה אליו, של תיוג או נתינת שם לחוויה, ושל הקלטה, שזהו הזיכרון. ככל שהוא מתקדם בשנים, כך צובר לו האדם יותר ויותר רישומים בזיכרון, המהווים את תוכן התודעה שלו. התודעה של כל אחד ואחד מורכבת אם כך, מניסיון העבר שלו, שתלוי בתקופת החיים בה הוא חי, בגזע, במין, במשפחה וכו’.
החינוך שהוטבע בו כמו גם הפרשנות האישית הייחודית לו למאורעות העבר, נרשמו בזיכרון והפכו לאמת עבורו. אדם תמיד ימשיך לחוות אותן החוויות עם אותה ההתייחסות ועם אותן התגובות, מבלי להעלות בדעתו שניתן גם אחרת. אין הוא מגיב אף פעם ישירות לשום דבר, אלא על פי הפרשנות שלו לגביו. הבודהיזם קורא לזה צעיפי האשליה, דרכם האדם חווה את העולם.
תוכנה של התודעה של כל אחד קובע את אופי הפעולות והעשייה שלו, כמו גם רמת ההוויה שלו. כפי שראינו קודם, התודעה מורכבת מניסיון העבר. אמונה מסוימת נרשמה בזיכרון והפכה ל”תפיסת עולם” קבועה, שנחווית כאמת יחידה ויציבה. המחשבות מושפעות מאותה תפיסת עולם, והן מביאות לידי פעולות, המתואמות עם אותה התפיסה.
כלומר, האדם מתנהל מתוך אוטומט ולא מתוך מודעות לרגע הקיים כעת. האדם הוא אוסף של הרגלים והתניות מקובעות, ובמצבו הרגיל הוא נעדר יכולת חשיבה ובדיקה אמיתית של המציאות בצורה בהירה ועניינית, ואף אינו מעלה בדעתו את קיומה של אפשרות זו.
המבנה האורגאני של הגוף הפיזי המושפע מתעתועי החושים, גורם לאדם לחוות את החיים דרך התנועה הפנימית המשתנה תדיר של עולם התחושות, הרגשות והמחשבות שלו, וההזדהות המוחלטת שלו עם הגוף הפיזי גורמת לו להאמין שרק המוחשי הוא זה שקיים, כפי שהוא עצמו חווה זאת בחוויה המאוד פרטית שלו עצמו.
ברמה הפנימית נצמדת התודעה לכל תחושה או תחושה-רגש, ומפרשת אותה שוב בהתאם לניסיון העבר. האדם מאמין לכל תחושת רגש ופועל בהתאם. הוא הופך להיות הרגש, בעוד שלמעשה זוהי רק תחושה מסוימת שעברה טרנספורמציה בעקבות תהליך של הזדהות פנימית. כל מחשבה נתפסת על ידו כ”אני” וכל רגש או תשוקה לפי תפיסה זו חייבים לבוא לידי ביטוי חיצוני, שבמקרים רבים נעדר קשר אמיתי עם המציאות. האדם קורא “אני” לכל אחת מהתנועות הפנימיות שבו, שטבען הוא אורגאני לגמרי.
תפישה אשלייתית זו של זהות נקראת “אגו”. וכדי לקיים ולשמר את עצמו, עליו להמשיך וליצור ולתחזק את עצמו ע”י רצון לעוד, לשליטה, להכרה, לביטחון ועוד.
מכיוון שהאדם תופס כל מחשבה כ”אני”, ככזו עליו להגן עליה, שזה להגן על עצמו, כפי שהוא תופס עצמי זה. מסך הגנה זה המפריד בינו לבין העולם, שזה בינו לבין האחר ובינו לבין הטבע, גורם לו מצד אחד לפעולות תקיפה או הדיפה של האיום, ומצד שני לפעולות הסתגרות והתבדלות, על מנת שלא לחוות את שנראה כאיום.
מחשבה או דעה של אדם אחר המנוגדת לדעה שלו, מעוררת באדם את הצורך להגן על עצמו (כי הוא הדעה שלו), והוא עלול להגיע עד כדי תקיפה פיזית ממש, או שיסתגר ויתרחק כדי לא לחוש את מה שנחווה כאיום לכאורה. כל מאורע או אדם הנראים לו כמאיימים על עולמו הפנימי, גורמים לו לרגש דחייה או שנאה, המביאים כאמור לידי אלימות או התבדלות.
האדם לעולם אינו ממש חי, מכיוון שאיננו מודע למה שמתרחש ברגע ההווה; תודעה תלוית-עבר חווה בכל רגע נתון את ההווה על סמך ניסיונה שלה, ומתכננת את העתיד באותה הדרך. זיכרונות מהעבר ותכניות לעתיד תופסים את מקומם של החיים האמיתיים, ומשמשים כאמצעי הימנעות לאדם מלהיות נוכח לחייו כפי שהם בכל רגע ורגע.
במקום להיות ברגע הזה, אנחנו כל הזמן מנסים לשנות ולשלוט בכל דבר שקורה או קרה, ואף יקרה. ידוע כיום כי המפתח לבריאות פיזית ונפשית הוא היכולת לחיות ברגע ההווה. זהו המפתח לאושר.
אינך חייב להאמין, אלא לבדוק בעצמך. כל שעליך לעשות זה לפחות לאפשר לעצמך להיפתח לאפשרות, שקיימות דרכים נוספות לאילו שאתה כבר יודע. כאשר תפיסת האני משתנה, משתנה עמה כל החוויה הפנימית, ובכך משתנה כל תפיסת העולם.
תרגול בשיטת סדונה חושף בפניך את האשליה, מאפשר לך לשחרר את העומס הרגשי שמחבל ביכולתך להיות בהווה, וחושף בפניך את טבעך המולד, הנוכחות הערה המודעת, שהיא אתה. כתוצאה מהשחרור נפתחת מחדש זרימת אנרגיית החיים שנחסמה ועוותה. התוצאה המיידית היא תחושה של חופש, אושר, אנרגיה, חיוניות ואהבה.
להרגיש טוב - זה הרבה יותר קל ממה שאתה חושב.
