ד"ר אריאל וורנר וחגית זאב משוחחות על פסיכוסינטזה

הקשר בין פסיכותרפיה, אהבה ורוחניות

אריאל: שלום חגית, כמו לך, יש לי הרבה מאוד הערכה למודלים של פסיכוסינטזה, המהווים בסיס לכל הגישות והשיטות הטיפוליות המשלבות גוף, נפש ורוח. פסיכוסינטזה בשל חוסר שביעות הרצון של הפסיכיאטר האיטלקי, רוברטו אסאג’יולי מהגישה הפסיכואנליטית (Assagioli, 1965) . למרות החיבור המקצועי של אסאג’יולי עם פרויד ויונג, הוא הבחין בכך שהפסיכואנליזה אינה מתייחסת לממדים הבריאים וה’נעלים’ של טבע האדם. הוא חיפש גישה להבנת הדרך להגיע לשלמות הנפש הכוללת התייחסות לחוויות טרנס פרסונאליות וחיבור לעולם הרוח ועל כך, כמטפלת, אני אסירת תודה לרוברטו אסג’יולי. מבחינתי, הפסיכוסינטזה מהווה מפה הוליסטית של נפש האדם אשר יכולה לשמש פלטפורמה לעבודה טיפולית הוליסטית למטפלים המבקשים מודל טיפולי המתייחס לכל מימדי החוויה האנושית- גוף, נפש ורוח.

חגית: כן, גם אני מוצאת בעבודתי כפסיכותרפיסטית את התבונה בפסיכוסינטזה. את ההכשרה שלי בפסיכוסינטזה קיבלתי מג’ון פירמן ואן גילה (2002(Firman & Gila, אשר למדו עם אסגיולי וכתבו מספר ספרים משמעותיים אודות היישום הקליני של הפסיכוסינטזה. אני שמחה להיות בארץ ולחלוק את המודלים והשיטה עם מטפלים ואנשים המעוניינים להבין לעומק ולהטמיע גישה אינטגרטיבית יישומית.

אריאל: מה לדעתך הייחודיות או התרומה של הפסיכוסינטזה?

חגית: אסאג’יולי הציג שני מודלים. הראשון המהווה מודל בסיסי המתאר את נפש האדם, מוכר כ ‘מודל אובאלי’ (oval shaped) , או ‘דיאגראמת הביצה’ (egg diagram). המודל השני, יותר דינאמי, המוכר כ’מודל של שלבי הפסיכוסינטזה’, מתאר את השלבים שאדם יכול לחוות בתהליך של פסיכו-סינטזה. דיאגראמת הביצה מציעה התייחסות רב מימדים לנפש האדם. על פי מודל זה, ניתן לתאר את הנפש או התודעה בכמה רמות:

לא מודע תחתון, המהווה את החלק התחתון של הביצה- תחום התודעה המכיל את הזיכרונות הטראומטים המודחקים, הדחפים והמניעים הבסיסיים, ותפקודים פסיכולוגים ראשוניים.

לא מודע אמצעי המהווה את החלק האמצעי של הביצה- מכיל אלמנטים פסיכולוגיים דומים לתודעה הערה שלנו. אלמנטים אלו קלים לגישה ותומכים בחויה היום יומית.

לא מודע עליון המהווה את החלק העליון של הביצה- תחום התודעה המכיל את מרכיבי החוויות הטרנספרונאליות אשר מחברים אותנו לאחרים, מימד רחב יותר של היקום ולעולם הרוח.

הלא מודע הקולקטיבי העוטף את הביצה- שהוגדר לראשונה על ידי יונג כלא המודע המכיל את הארכיטיפים המהווים חלק מהידע האוניברסאלי הנחלק על ידי כל בני האדם על פני כדור הארץ ועל פני כל הדורות.

ה’עצמי’ במודל הזה המצויין כ Self ומגולם ב’אני’ מהווה בעצם את המרכיב הטרנס פרסונאלי, רוחני המאפשר חיבור לתודעה רחבה יותר ולמימד אוניברסאלי.

אסאג’יולי ציין את כל תחומי הלא מודע על ידי קוים מקווקוים כדי להדגיש את העובדה שההפרדה בין החלקים השונים לא ברורה וניתנת לשינוי.

טכניקות הטיפול בפסיכוסינטזה כוללות עבודה עם ‘חלקים’ שונים של עצמנו, הנקראים ‘תתי אישיויות’, מביא לפתירה של קונפליקטים פנימיים ומאפשר התרחבות התפיסה והחוויה העצמית שלנו. תהליך זה של חקירה ודיאלוג פנימי מוביל ל’סינטזה’ של חלקי הנפש- לפסיכוסינטזה.

איור: דיאגראמת הביצה

אריאל: השיטה הזו ייחודית בכך שהיא אכן מאפשרת עבודה עם כל תכני ודפוסי הנפש: הפצעים והטראומות המודחקות בלא המודע התחתון והפוטנציאל להגשמה, יצירתיות וחיבור למימד הרוחני וחוית שיא הטמונות בלא מודע העליון. כל זאת על ידי הרחבת שדה התודעה וחשיפת אותם דפוסים ותכנים ממעמקי הלא מודע התחתון וגבהיי הלא מודע העליון. השיטה הזו לוקחת בחשבון את החיבור לעצמי הרוחני המניע את תהליך הסינטזה וההגשמה העצמית.

חגית: אכן כך, המודל השני בפסיכוסינטזה מתאר את שלבי ההתפחות הפסיכו-רוחני, לא כמודל לינארי היררכי אך כן דינאמי והתפתחותי. השלב הראשון הנקרא שלב 0 מהווה את השלב ההישרדותי בו אנו מתנהלים על ידי הפצעים והדפוסים ההשרדותיים שלנו. בשלבים 1 ו 2 מתרחש תהליך של חיפוש, חקירה ומציאת ה’אני’ תוך כדי פתוח תודעה מתבוננת ללא הזדהות טוטאלית עם תכני ודפוסי האישיות. בשלב 3 נעשה החיבור ל’עצמי’ כלומר למימד הרוחני, נשמתי, אלוהי שבנפש האדם. זהו שלב של חיבור לתחושת ייעוד עמוק, משמעות, עוצמה, שאיפה, הנחייה או תבונה פנימית. שלב 4 מהווה את שלב התגובה לחיבור ל’עצמי’, כלומר הביטוי המעשי והיישומי של החיבור הרוחני והתנהלות מתוך חיבור לייעוד ותחושת אהבה ותבונה.

אריאל: הזכרת את המילה ‘אהבה’. אני יודעת שפסיכוסינטזה נותנת חשיבות לאהבה כמרכיב משמעותי בתהליך ההתפתחות הפסיכו-רוחני ובריפוי והסינטזה של חלקי נפש האדם. אן גילה וג’ון פירמן אף כינו את הפסיכוסינטזה כפסיכותרפיה של אהבה (Firman & Gila, 2011). זאת משום שאסג’יולי התייחס רבות לאהבה, לא כרגש חולף אלא ככוח מרפא בקשר הטיפולי המאפשר למטופל לחוות את עצמו על כל מימדיו ולקבל את עצמו כפי שהוא. את יכולה להרחיב קצת על פסיכוסינטזה כפסיכותרפיה של אהבה?

חגית: ודאי, הפסיכוסינטזה מתייחסת לאהבה ככוח המניע את הדרך לאיחוי, ריפוי והגשמה של האדם. האהבה היא התומכת במסע ההתפתחות ומאפשר לאדם לפרוח, לצמוח ולהגשים את עצמו. הכוונה היא לאהבה ייחודית המכילה את האדם על כל היבטיו, זוהי אהבה אמפאטית שרואה אדם מעבר לתקוות ממנו ולפחדים כלפיו, מעבר לסיפוק או אכזבה ממנו.

אריאל: אהבה ללא תנאי?

חגית: כן, אהבה שמאפשרת התייחסות לחבר/ה מעבר לצרכים והציפיות שלנו ממנו/ה. ובהקשר הטיפולי, הכוונה היא לאהבה המאפשרת התייחסות למטופל/ת מעבר לרצון שלנו להבריא, לכוון אותו/ה, ללמד או לייעץ לו/לה. האהבה הזו מאפשרת למטפל/ת להיות בנוכחות ייחודית עם המטופל/ת ללא תלות בחזות הפיזית או התנהגות שלו/ה, מצבו/ה הנפשי או המנטאלי. נוכחות זו יוצרת קשר יחודי ועמוק בין המטפל/ת למטופל/ת ומאפשרת את הצמיחה.

אריאל: חשוב לציין, שהטיפול בגישה הזו הנשען על אותה אהבה אינו מתעלם מהמימדים הפיזי, התנהגותי, בין-אישי הקשורים לתכנים הפסיכולוגיים ואף הפתולוגים. אולם הגישה הזו טוענת שניתן לאהוב ולקבל את חלקי האדם ועל ידי כך האדם חופשי להרגיש, לחשוב, להיות מה שהוא/היא ולגלות את האותנטיות שלו. דרך אהבה זו, ניתן לחוות אחדות עם אחרים ועם העולם סביבנו ועל ידי כך לחוות תחושת שייכות וחיבור, תחושת אמון ובטחון שמאפשרת לנו לגלות ולחיות את הייעוד ופוטנציאל האמיתי שלנו. הפסיכוסינטזה מתייחסת לאותה אהבה כמרכיב המשמעותי והקריטי בתהליך ההתפתחות והריפוי של האדם.

חגית: אסג’יולי קרא לאותה אהבה ‘אהבה אלטרואיסטית’ הנובעת מ’עצמי’ עמוק או טרנס פרסונאלי מעבר לאגו האישי. הוא כתב שאהבה זו הנקראת ‘אגפה’ כוללת תחושה של הזדהות מהותית עם חברי האנושות. פסיכותרפיה המתבססת על הכוח של אותה אהבה אלטרואיסטית, אמפאטית מתאימה בטיפול הטווח רחב של סוגיות, החל מפסיכופתולוגיות שונות ועד לליווי בתהליכי צמיחה והגשמה ברמה האישית, החברתית והאוניברסאלית.

אריאל: בחוויה שלי, תרומת הפסיכוסינטזה לעולם הטיפול היא בכך שהיא מדגישה את החשיבות והמשמעות של האהבה והחיבור הרוחני ככוח מניע לריפוי והגשמה עצמית.

חגית: כן, ומהווה מודל יישומי ופרקטי בעבודה הטיפולית בתחומים שונים בחיי היום יום כגון זוגיות, הורות, יחסים בעבודה, ניהול, עסקים, הוראה ועוד.

בבליוגרפיה

Assagioli, R. (1965). Psychosynthesis: A manual of principles and techniques. New York: Hobbs, Dorman.

Firman, J., & Gila, A. (2002). Psychosynthesis: A psychology of the Spirit. Albany, NY: State University of New York Press.

Firmam, J., & Gila, A. (2011). Psychosynthesis: A psychology of love. Albany, NY: State University of New York Press.