על תרפיית קבלה ומחויבות (ACT) – להיות בקשר מלא עם ההווה

הגל השלישי

 

 

בטיפול הקוגניטיבי-ביהביוריסטי (CBT)  הוא שילוב של “תיאוריית הלמידה הביהביוריסטית” שהייתה פיתוח טיפולי מבית מדרשו של פרדריק סקינר (Skinner) מאבות הפסיכולוגיה, ושל הטיפול הקוגניטיבי אותה פיתח אהרון בק (Beck) בשנות ה-60. שיטת טיפול זו החלה מאז לתפוס מקום משמעותי מבין שיטות הטיפול הפסיכולוגי לצד הטיפולים הדינמיים מבית המדרש הפסיכואנליטי, עד שכיום רוב הגישות הטיפוליות משלבות דוקטרינות טיפול שונות. בבסיס ה-CBT עומדת ההנחה שפסיכופתולוגיות נגרמות מנוקשות תפיסתית מזיקה שמקבעת התנהגויות, מחשבות ורגשות אשר לא מאפשרות הסתגלות למציאות המשתנה. ה-CBT הוכח כאפקטיבי למדי בריפוי או הקלת הפרעות חרדה ודיכאון כמו גם בטיפול בהפרעות מסוג פוביות, פוסט-טראומה וקומפולסיביות. בניתוח אידיאו-היסטורי נהוג כיום להבחין בשלושה גלים בהתפתחות ה-CBT: הגל הראשון עסק כאמור בהחלשת ההתניות הסמויות ותרגול התנהגויות חדשות. הגל השני התרכז יותר בסכמות מחשבתיות והתאמת התוכן שלהן למציאות לצורך התמודדות עם הקשיים המטופלים. הגל השלישי (המכונה גם פסיכולוגיית “הגל החדש”) מייצג שינוי בגוף ה-CBT אשר מרחיב את האספקט הרגשי והחווייתי כשמהלך הטיפול מתרכז יותר בהעמקה רגשית רוחנית וערכית.

מה זה בדיוק קבלה ומחויבות

תרפיית קבלה ומחויבות (ACT – Acceptance and Commitment Therapy) היא אחת הגישות של הגל השלישי והיא משלבת בין ה-CBT לבין תפיסות הומניסטיות ואקזיסטנציאליסטיות כמו גם מסורות בודהיסטיות כגון מדיטציה. את השיטה פיתח בראשית שנות ה-80 סטיבן ס. הייז (Hayes) במטרה להקנות למטופלים יותר חיוניות ומשמעות לחייהם ובכך לעזור להם להתמודד עם קשיהם הנפשיים. תרפיית קבלה ומחויבות מכווינה את המטופל לקבל ולחוות עצמו באופן מודע ולא שיפוטי, כלומר בניגוד לשני הגלים הקודמים של ה-CBT שהתרכזו בשינוי מחשבות ורגשות שליליים, מתרכזת תרפיית הקבלה והמחויבות דווקא בקבלתן של המחשבות הקיימות בהווה. הייז קרא לכך “הרחבת הגמישות הפסיכולוגית של המטופל” – במקום שינוי מחשבות ורגשות, שינוי התגובה למחשבות ורגשות אלו, זאת מתוך ההכרה שהתנגדות להן רק מגבירה ומעצימה קשיים נפשיים קיימים.

 תרגול מיינדפולנס (Mindfulness)

מדיטציית מיינדפולנס היא טכניקה פרקטית של קשיבות עצמית למחשבות ולרגשות הקיימים וקבלתן ללא שיפוט, בדרך זו ניתן  לתפוס לדוגמה דיכאון כ”יש לי תחושות דכאוניות”, כלומר לצפות בו ממרחק מסויים. התפיסה הבודהיסטית גורסת כי העצמי אינו קבוע ובלתי משתנה, אין עצמי נפרד, העצמי נמצא כל הזמן בממשקים ומשתנה כל העת. תרגול מיינדפולנס מאפשר למטופל ליצור ריחוק מהמחשבות ומהתחושות שנתפסות עבורו כמציאות וכך לקדם שינוי בקיבעון התפיסתי המזיק. נמצא שהתרגול תורם גם להפחתת ביטויים פיסיים של לחץ באמצעות ויסות מחדש של מערכת העצבים הפארה-סימפתטית. הוא להתבצע בפורמט פרטני או קבוצתי.

מחויבות לְמה?

התאוריה שעומדת בבסיס ה-ACT גורסת כי עלינו להתייחס לחוויות ולרגשות שלנו, בהווה, בעבר ובעתיד, מתוך קבלה והכלה שלהם, מתוך סקרנות רגישות ואהבה לעצמנו. זו תפיסה שהפנימה כי כבני אדם, אנו לא יכולים לשלוט לגמרי על מהלך חיינו מכאן על רגשותינו ומחשבותינו. מאידך – כל החוויות שאנו עוברים בחיינו משפיעות עלינו, תקפות והופכות אותנו למי שאנחנו ולכן יש להן ערך גדול. רכיב חשוב בתהליך הטיפול בתרפיית קבלה ומחויבות היא ההבחנה בין בחירות מרצון לבין בחירות שנעשות מתוך הימנעות. במהלך הטיפול לומד המטופל על עצמו ועל מערכת הערכים שלו, באופן זה מתרגל המטופל את האפשרות לערוך את בחירותיו על פי ערכים אלו, לומד לגלות סקרנות בעצמו ולפתח בדרך זו קבלה עצמית. בשונה ממטרות, ערכים הם רעיונות שהמטופל יכול לפעול על פיהם בכל רגע ורגע, ולהיות מחויב להן. לפי גישת ה-ACT, יש ערך בהכלת הסבל ובהפקת משמעויות מנוכחתו כרגש שמלמד אותנו על עצמנו ומאפשר לנו בחירה בדברים שמשמעותיים לנו ומבוססים על מבנה האישיות שלנו הנובע ממגוון גורמים.

לְמי הגישה מתאימה?

ממצאים ראשוניים על שיטת טיפול זו מצאו כי היא יכולה להיות אפקטיבית במגוון קשיים רגשיים: דיכאון, חרדה, מתח, בעיות הנלוות לפוסט טראומה ואפילו קשיים רגשיים הנלווים להתמודדות עם הפרעות פסיכוטיות. התראפייה נמצאה יעילה גם בהתמודדות עם קשיים גוף-נפשיים כגון כאבים כרוניים ועבור מטופלים שהטיפולים הסטנדרטיים לא סייעו להם באופן מספק.c

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה