חמשת הכוחות – איכויות שבכוחן לשנות את חיינו ואת עולמנו – מתוך הספר החדש של ד”ר סטיבן פולדר


הכוח הראשון: אמון, אמונה, ביטחה, ביטחון – ‘סדהא’

אלו הם זמנים של שינוי, של סיכונים ושל חוסר-וודאות. כיצד יהיה בכוחנו להתמודד עם אתגרים כמתח, חרדה, דיכאון, תסכול ואינספור הסוגים האחרים של קונפליקט ואומללות שעלולים לעוט עלינו? איך אפשר להתחיל הכל מחדש? האם אפשרי הדבר, לשנות את חיינו היומיומיים מן הקצה אל הקצה? כיצד אנו יכולים להיחלץ מתחושה זו של מאבק אינסופי? כיצד נוכל להזמין אל תוך חיינו משמעות עמוקה יותר, קלות רבה יותר, יציבות וחופש?

השלתם של סוגי הנטל השונים שרובצים עלינו, לא מתרחשת סתם כך מכוח המשאלה להשילם. אנחנו זקוקים לכשרים מסויימים. כלים מהותיים שכאלה זמינים עבורנו בלימוד הבודהיסטי של “חמשת הכוחות”: הם מפותחים לעילא ולעילא, אפקטיביים באורח יוצא דופן, מתוחכמים – אך גם צלולים כבדולח. כאן נבחן בקצרה את הראשון שבכוחות: אמון.

איננו צריכים לעבוד כה קשה על מנת להגן על עצמנו, לבנות ולתחזק את השריונות והביצורים שלנו, לנסות לחזות מראש מה עלול להשתבש. באפשרותנו להרפות מאלה ולאפשר לחיים לשאת אותנו איתם. אנו הרי כבר נעים עם רכבת-החיים – אם כך מדוע עלינו לטעון עלינו בהתמדה את הכבודה העמוסה של חששותינו? אנו יכולים לבטוח בעולם, כיוון שאף-על-פי שישליך לנגדנו נסיבות נעימות, נסיבות בלתי-נעימות והפתעות למכביר, הוא למעשה איננו נגדנו, וגם לא בעדנו: הוא לגמרי ולחלוטין איתנו. המאבק לשלוט בדברים, החרדה שנוגעת למה שעלול להתרחש פתאום בכל רגע ורגע, הפחדים מהעתיד, כל אלה הם בסופו של דבר דרך של חיים שהיא הרבה יותר כואבת, מותחת וכבדת-מחיר.

אמון היא גישה של לב ותודעה, איתה אנו מקיצים בבוקר ופוגשים את החיים. היא מכילה חיוביות, קבלה, תקווה ואופטימיות, אבל היא גם יותר מאלה, כיוון שהאחרונות עשויות להיות תלויות בכך שדברים אלה ואחרים יהיו טובים יותר, וזאת איננו יכולים לצפות. לחילופין, זוהי התחושה שביכולתנו להרשות לדברים להיות כמות שהם, אפילו היו דברים קשים, ודבר זה נעשה לבסיס של פעולותינו, במקום דאגה וחרדה.

אנו בונים אמון על ידי הפעולה הנשנית-וחוזרת של פתיחת הדלת והברכה למה שנכנס בה. אנו יכולים לעשות זאת כתרגול מדיטטיבי, במהלכו אנחנו מאתרים ומזהים את כל חוויותינו השונות. אם זו התנסות בלתי-נעימה, ככאב פיזי, קושי רגשי, רעש מעיק, או כישלון – במקום לתייג את החוויה כבעייה, אנו רואים אותה כחלק מחיינו ברגע ייחודי זה. והוא הדין לגבי הדברים שהם כן נעימים. אנו מאזינים לאותם קולות כאם שמאזינה לילדה.

אמון גם מאפשר לנו ללכת אל מעבר לידוע. הבלתי-ידוע הוא הוא מחוזו של החופש, החלל הפתוח הגדול של כל שלא נחקר והתגלה עדיין. ואולם אנו נוטים, ככלל, למלא עצמנו בידוע, מחזיקים את הלא-ידוע תחת שליטה והרחק מאיתנו, כיוון שהוא גם מרתק ומושך, וגם מבהיל. פחד עמוק ומהותי נועל את הדלת בפני השמימי. אמון וביטחה עמוקים ומהותיים, פותחים אותה שוב בעבור המיסתורין והפלא.

לעמוד הספר באמזון – לחצו כאן

Stephen Fulder. The Five Powers. Illustrated by Alessandro Sanna. Aster (Imprint of Hachette UK).

 מוזמנות.ים לשתף את המאמר והספר “חמשת הכוחות”, עם מי שימצא בהם ערך והשראה.

הכוח השני – אנרגייה, שאיפה, החלטיות – ‘וירייה’

כשבאה העת, על הנחש להשיל את עורו, בדיוק כמותנו, כשאנו עומדים בפני הכורח להתקדם אל השלב הבא בחיינו. זהו דבר טבעי, ובכל זאת הוא כרוך בלא מעט התפתלויות. הוא קשה וגם קל בעת ובעונה אחת. למאמץ ישנן הרבה צורות שונות, וביכולתנו לגייס יותר אנרגייה אם אנו מכירים את הסודות של זיקוקו. לפעמים צריך הנץ לחבוט בכנפיו ולהשקיע מאמץ ניכר בכדי לנסוק מעלה כנגד כוחה של הרוח, ולפעמים הוא פשוט דואה נטול-מאמץ; כיוונון שאנן של כמה נוצות די בו בכדי להתמיד בהאמרה דרך מלכויות-השמיים.

אנרגייה מאוזנת היא מאמץ רך, שהוא מתחשב כלפינו ובכל זאת עושה את העבודה. לדוגמה, ביוגה או בכושר או בכל תרגול רוחני, משמעות הדבר היא המפגש והזיהוי של גבול ברור, וההשתהות באותו הקצה לזמן-מה בעדינות, מבלי לדחוף ולהאיץ, אלא תוך הבחנה כיצד הקצה הזה מתמוסס לו ונע הלאה. נניח שאנו עובדים על נטייה נפשית כחרדה, כעס או שיפוט-עצמי; מאמץ נכון יהא לפגוש את אותו הדפוס ברכות, שוב ושוב, כפי שהוא מתבטא בגוף ובתודעה, מלווה בתשומת לב עדינה וסקרנית. הוא מעניק קדימות ליכולתנו לחבק, על-פני תבהלתנו. התקפתו של הדפוס עלולה ליצור עוד שיפוט-עצמי, ועוד הרבה חישובים טורדניים של הצלחה ושל כישלון.

ההכרה בעיקרון של ‘לא יותר מדי לחוץ, לא יותר מדי רפוי’ הייתה המפתח האחרון שהבודהא היה זקוק לו בכדי לתפוס את האמת האולטימטיבית. זוהי ההכרה בכך שמעבר לכפילויות של היות עשר או היות לוזר, ישנו שדה רחב-ידיים של אפשרויות.

הכוח השלישי: מיינדפולנס (קשיבות), נוכחות, תשומת-לב – ‘סאטי’

בעודנו קוראים מילים אלה, האם אנו מודעים לכך שאנו קיימים? האם אנחנו יודעים שיש לנו גוף? כמובן שאנחנו יודעים שאנחנו קיימים! ומאליו מובן שאנו יודעים כי יש לנו גוף. אבל זוהי בכל זאת לא סתם שאלה. כאשר אנחנו הולכים אל המכונית, לחנות כלשהי, לפגישות – האם אנחנו יודעים שאנו הולכים? או האם תודעתנו רוויה במה שמוטל עלינו לעשות, ובמה שאולי עלול או שאולי עלול שלא להתרחש? אנחנו שואפים ונושפים אוויר אלפי פעמים בכל יום תמים; האם אנו מודעים אף לאחת מהנשימות האלה?

בכדי לחוות את החיים במלאות רבה יותר, עלינו לתרגל קשיבות, תשומת-לב מרוכזת. מיינדפולנס פירושו להיות ערים: מודעים, ודרוכים להבחין במה שבאמת מתרחש ברגע זה ממש. ההיפך מזה הוא אי-קשיבות: הסחת-דעת, התנתקות, פעולה על אוטומט, ההחמצה של מה שקורה סביב לנו. ההתמקדות בחוויות שגרתיות – תחושת רגלינו על הארץ כאשר אנו פוסעים עליה, מגע הרוח על לחיינו – בכוחה להאירן, לעשותן מיוחדות, כמעט מכושפות. אנחנו רואים את הצמחים הזעירים לצד הדרך, אלה שבמשך שנים רבות לא הבחנו בהם. זוהי קבלת פנים לחיים נסתרים!

נסו להתמקד בפן כלשהו של החיים הגופניים: תחושתו של מגע הידיים או התחושה של לחץ על הישבן, או הזרימה הכללית של תחושות בחלקים נרחבים של הגוף כולו. כאשר עולה מחשבה, אתם יודעים שהנכם חושבים ואתם יודעים איזה סוג של מחשבה הוא זה. אתם יודעים כאשר אתם נמשכים או חשים נכרכים סביב למשהו שאתם אוהבים, או כשאתם חשים נהדפים מפני משהו שאינכם אוהבים. אתם יודעים את ההופעה של כוונות ושל רצון, של מצבי-רוח ומצבים שונים של תודעה. אתם יודעים את האקלים-הרגשי הפנימי, צורות מעודנות או עזות של כעס, עליצות, אהבה וכל תחושה רגשית אחרת. באפשרותנו ליטול אחריות על תודעתנו שלנו, על-ידי היכולת לראות מה באמת נמצא שם, ההרפייה ממה שאיננו-מועיל, והעידוד של מה שהוא כן מועיל ובריא. אט-אט משתתקת הקקופוניה של הכרתנו, ואנו מוצאים שזוהי למעשה המוזיקה שלנו.

הכוח הרביעי: רוגע, שלווה, ריכוז – ‘סמדהי’
אם כל העולם סביבנו שועט כעדר באפלו אחוז-דיבוק, האם ביכולתנו להירגע ולהתעשת, לפסוע הצידה, ולאפשר לעדר לדהור הלאה בלעדינו? ממה ביכולתנו להרפות? האם בכוחנו לתחום את הצורך לבדוק הודעות, ווטסאפים ומיילים ברגעים מסויימים של היום בלבד? האם אנחנו יכולים ליטול לעצמנו הפסקות זעירות במהלך היום בכדי לאפס את עצמנו?

אנו יכולים להתמקד וליצור לנו תמונת חדות של המנועים שאחראיים לפעילות הלא-פוסקת הזו; לדוגמה, כל רשימות המטלות שמתרוצצות בתודעתנו. נבחין בהרגל להיות חסרי-מנוחה ומגורים יתר על המידה, נחווה את אי-הנוחות שהוא מזמן, ואף-על-פי-כן, רק נשהה עמה. הרגלים מנטליים עשויים להיחשף בשלמותם, ואנו יכולים להרפות מהם באופן אקטיבי, כביכול אנחנו אומרים להם: “אוקיי. ראיתי אותך. הבנתי את הנקודה. תודה רבה ולהתראות”.

שקט פנימי הוא דבר זמין תמיד – אכן, זוהי הקרקע של מודעותנו; ואנו מסוגלים ללמוד כיצד להרפות מהרעש, מצד אחד, ומצד שני ליהנות מהשקט, שגם חושף את אותם קולות נסתרים שבדרך כלל איננו יכולים לשמוע. מה בולם את תודעתנו על המסילה שהיא נעה עליה, משתיק אותנו, ונוגע בלבנו בהשתאות או יופי נשגב? האם זהו הירח המלא שמזדהר, מעפיל מעלה ממקומו שאחרי הגבעות, או השקיעה עוצרת-הנשימה ומרובדת גוני-הארגמן, או עץ מלכותי בפארק, או המבט הפתאומי והעמוק בעיניו של מישהו קרוב לנו?

הכוח החמישי: חכמה, תובנה, התעוררות – ‘פאניה’

איזה סוג של הבנה דרוש לנו בכדי שנוכל לחיות באופן קל יותר, ליטול אחריות על חיינו ועל תודעתנו, וכדי לסייע לנו בריקוד עם האתגרים ואי-הוודאויות של החיים? בלי שום ספק יהיה זה דבר מיידי יותר, אינטואיטיבי יותר, חדור-תובנה ומרווח יותר, מאשר החשיבה הרגילה. זהו הבלתי-רגיל שבלבו של הרגיל. זוהי הבנה שנוטה להיות בלתי-מושגית, לא-מילולית, ויש לה איכות של צלילות ספונטנית. היא קוראת ומבינה את מערכות-היחסים ההדדיות ויחסי-הגומלין שבינינו לבין העולם. זוהי הקשבה עמוקה למה שקולותינו הפנימיים אומרים לנו, והרגישות למה שמתרחש ברגע זה עצמו. היא ענוה ושקטה. היא שואלת שאלה ומרפה מהציפיות לתשובה, אך בוטחת בשאלה, שזו תוסיף לפעול ברקע הדברים, ותביא עמה בהתמדתה את מה שנחוץ לנו. היא קוראת את הציוצים הקצרים אשר נשלחים בידי החיים.

החכמה עיסוקה הוא בחיים, היא לא נחבאת באיזה ארון מקודש. כאשר אנחנו שוקלים לצאת אל העולם ולעשות שינוי, אנו עשויים לחוש לא פעם רפיון ידיים לנוכח דברים שבולמים ומעכבים אותנו. אנו עשויים לחוש שהמשימה היא מעבר לכוחותינו, חסרי אונים – רק אני הקטון בתוך עולם גדול, עויין ומבורדק – או שאנחנו לא מוכנים עדיין. אבל החכמה תאתגר את כל הסיפורים הללו על ידי חשיפתם כמבנים, שהם יותר בגדר אמונות מאשר דברים כהווייתם. וכאשר איננו נרתמים שוב לכאלה סיפורים מרפי-ידיים, אזי לבנו החומל והנדיב, כוונותינו להחלים ולהפחית סבל בעולם, וחיינו כחיים של טוב והרמוניה, יתהוו מעצמם באורח טבעי ונטול מכשולים; ואנו נמצא עצמנו סוף-סוף, כאשר אנו מתכוונים לעשות שינוי, פשוט יוצאים החוצה ומחוללים אותו.

לעמוד הספר באמזון – לחצו כאן

Stephen Fulder. The Five Powers. Illustrated by Alessandro Sanna. Aster (Imprint of Hachette UK).

 מוזמנות.ים לשתף את המאמר והספר “חמשת הכוחות”, עם מי שימצא בהם ערך והשראה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה

להרשמה לארועי יום פתוח און ליין

*אנא בחר/י את המפגשים בהם תרצה/י להשתתף, יש לשים לב שלא להירשם למפגשים בשעות חופפות.
** פרטים וקישורים יישלחו במייל.